התור בלשכת התעסוקה מעולם לא היה ארוך יותר. התלונות במשרדיו התעסוקתיים השונים אותם יצר המשטר הישראלי, מעולם לא היו כה רבות. ג', שם בדוי, מספר כי מאז עליית ממשלת נתניהו, המצור על עזה, ופרשת משט המרמרה – סחר הייצוא שהוא קיים באדיקות, מסתכם באפס.

ג', מספר כי כל ספקיות המזון המערב אירופאיות מטילות חרם על המזון אותו הוא מבקש לייצא מחוץ לגבולות ישראל. הן טוענות כי המזון המגוון, המשקאות התוססים, גדלים ומתפתחים באזור בלתי חוקי: אדמת פלסטין הכבושה.

ג', אדם בעל משפחה מרובת ילדים, מפעיל במקביל לעיסוקיו כיצרן ויצואן מזון וכאב משפחה, גם מאחז בלתי חוקית באחת ההתנחלויות המוכרות בישראל. זאת אומרת, בלתי חוקית במישור הבינלאומי. זה שכל אומות העולם כפופות לו ולחוקיו.

ולפרשת חוק החרם, שהוגש ע"י ח"כ זאב אלקין. כשאני רואה ושומע את טענות השמאל הבורגני סביב "חוק החרם", והחוסר באינטליגנציה אותו מפגינים אנשים אלו, הן במתן תשובות לעצם קיומו של חוק זה אשר מוגש בחסות ממשלת ישראל ונתניהו עצמו, והן ביצירת תשובה אמיתית למצב העגום – לא נותר אלא להסכים על מה שכבר הוסכם בעבר: השמאל הבורגני הוא הבעיה האמיתית של השמאל הישראלי.

וזו אותה התנהלות המאפיינת את השמאל הבורגני, בכל הרבדים הפוליטיים שרק קיימים. אם זה במישור מדיני, חברתי, ואפילו כלכלי – מה שהיה אמור להיות זירת הבית של השמאל הישראלי. אך היכן שהבורות נמצאת – גם הבורגנות שם, בעיקר כשאתה "שמאלני" כמובן.

מדינת ישראל במשבר. הרצון לקיום חוק אשר יאסור קריאות חרם על מדינת ישראל: אינו בא בכדי. קיימת מאחוריו בעיה אמיתית ממנה סובלים היצואנים הישראליים, המוחרמים בכל רחבי תבל, בדיוק בגלל קריאות החרם המושמעות ע"י גורמים רבים, בתוכם גם ע"י יהודים.

החרם על מדינת ישראל כה גדול ומשמעותי, עד כדי כך שלמעלה משלושים אחוז מיצואני המזון פשטו רגל והפכו להיות סוג של עלוקות על מוסדות הביטוח לאומי, לשכת התעסוקה, ומשרדים נוספים אשר נאלצו להחל בפעילות מיידית בעקבות בידודה של מדינת ישראל וכליאת אזרחיה בנושא הייצוא.

אז הם רוצים לחוקק חוק. ומה אז, החרם ייפסק או יתעצם? הספקיות הבינלאומיות יגידו עכשיו "הבה נבטל החרם, כי עכשיו ישראל אמרה שאסור להחרים"? כמה מזל שהחוק הישראלי לא קביל בעולם כולו. כמה מזל שהחרם לא רק שיימשך, אלא יתעצם עוד יותר בגין התנהלותה הפשיסטי של מדינת ישראל החוזרת על אותה טעות שבגינה החרם נולד מלכתחילה.

כבר עכשיו אפשר לראות באתרי החדשות הבינלאומיים, להבדיל מהתקשורת המגויסת הישראלית, קריאות מחודשות הזוכות לפתוח את כל שערי העיתונים החשובים תחת הקריאה: להחרים יצואנים מישראל.

אבל כאן יש טיפשים משני צדדי המתרס: הימין הדתי הנבער, והשמאל הציוני. אלו ואלו הנלחמים בינם לבין עצמם בתחרות מי יותר טיפש, מי יותר הזוי. בעוד המחנה השלישי, אשר רובו נמצא בעיקר באקדמיות ובאוניברסיטאות: ממשיך להוביל קו מחשבה אחר, המשתווה עם דעת הקהל הבינלאומית ואף חושף את פשעי הציונות הפנים ישראלית.

אבל מי יודע, אולי יחוקקו חוק, בתמיכת רה"מ כמובן, הטוען שאסור להציג עובדות ונתונים בינלאומיים, וחובה להציג אך ורק נתונים סטטיסטיים כחול לבן. בטענה שיש להיות מדינת מבודדת ואומללה עוד יותר. הלאה מדינת הזאב אלקינים!

• הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה

להלן כתובת אתר הארגון:

http://www.debora.bon.co.il

התור בלשכת התעסוקה מעולם לא היה ארוך יותר. התלונות במשרדיו התעסוקתיים השונים אותם יצר המשטר הישראלי, מעולם לא היו כה רבות. ג', שם בדוי, מספר כי מאז עליית ממשלת נתניהו, המצור על עזה, ופרשת משט המרמרה – סחר הייצוא שהוא קיים באדיקות, מסתכם באפס. ג', מספר כי כל ספקיות המזון המערב אירופאיות מטילות חרם על המזון אותו הוא מבקש לייצא מחוץ לגבולות ישראל. הן טוענות כי המזון המגוון, המשקאות התוססים, גדלים ומתפתחים באזור בלתי חוקי: אדמת פלסטין הכבושה. ג', אדם בעל משפחה מרובת ילדים, מפעיל במקביל לעיסוקיו כיצרן ויצואן מזון וכאב משפחה, גם מאחז בלתי חוקית באחת ההתנחלויות המוכרות בישראל. זאת אומרת, בלתי חוקית במישור הבינלאומי. זה שכל אומות העולם כפופות לו ולחוקיו. ולפרשת חוק החרם, שהוגש ע"י ח"כ זאב אלקין.

כשהדמיון כובש את המציאות, אין פלא שהכול הפוך ומנותק מקו המחשבה התקין, ובמיוחד קו המחשבה הבינלאומי והיחס כלפי המשטר הישראלי. ימין שנהפך ל"שמאל" וימין קיצוני הנהפך ל"מרכז". חשוב לפשט ולחשוף את נרטיב השקר הציוני-ישראלי.

כאשר המשטר הישראלי מתעקש לבקש מהקהילה הבינלאומית הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית – כדאי להבין שמאחורי הבקשה, הנראית למראית עין מהלך זוטר ושולי כביכול, מסתתרת מפלצת קולוניאליסטית מהסוג הגרוע ביותר, מפלצת רעיונית וממנה סובל המזרח התיכון החל משנת 1948 באופן רשמי, והחל מסוף המאה ה-19 באופן בלתי רשמי אך עדיין נפשע לאין שיעור.

 אסור בתכלית האיסור לדבר עם גורמי טרור. מי שהביאו להירצחם של עשרות אלפי בני אדם חפים מפשע, ועוד תחת התואר "הצבא המוסרי בעולם" – ראויים לכל גינוי וחרם אפשרי.

כשמדברים בעולם על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, חשוב להבין כי עודנו איננו נמצאים בשלב מתקדם זה. ההכרה במדינה היהודית הינה רק שלב מתקדם, אותו יש לשקול תחת ההיבטים המודרנים הרלוונטיים, אך ורק בעת המתאימה לכך. ולא חלילה לנסות ולהקדים את ההיגיון, שכן ההיסטוריה הוכיחה שדילוגים ומעברים על שלבים קריטיים – דינם כשלון חורץ.

אחד השלבים היותר מוקדמים, הוא הכרה במעשיו הנפשעים אותם ביצע צה"ל, הן אלו מקיום הנכבה הפלסטינית, כלה בכיבוש 67, לצד האפרטהייד עליו התבססה הציונות הפולשנית.

חשוב להבין, כי התעלמות מסבל עם אחר, וכן ניסיונות להכחיש ולהדחיק – תמיד ישאירו את הפצע גלוי ומדמם. לכן מן הראוי כי בטרם ידברו על "הסכמי שלום" – יבוצעו תחילה ניתוחי מונחים בסיסיים בהרבה. כמו למשל, על מה הויכוח בעצם? ומיהם האשמים?

הויכוח הראשוני אותו יש להעלות לדיון ציבורי, הוא האם באמת קיים צורך להכרה בארגון פולשני המשתמש בדרכים עוינות להשגת יעדים? ומהם בעצם אותם "דרכים עוינות"? דרכים עוינות הן בין היתר יכולות להיות למשל, מצור. שכן בסיס מדיני זה תמיד היה נחלת הפשיזם והטרור ההיסטורי.

צה"ל מפעיל מצור אדוק במשך למעלה משישה עשורים, נגד אזרחיה המקוריים של אדמה ערבית זו. כן, 'אדמה ערבית' זהו גם נתון עליו נוטים משום מה להתווכח במחוזנו. אדמה בה השפה המדוברת היחידה הייתה במשך אלפי שנים – ערבית. בין יהודים מוסלמים ונוצרים. פרט לשפה הארמית לה אין שום קשר לשפה העברית המודרנית.

אז מה היה לנו כאן עד עכשיו?

1. גינוי הטרור.
2. פלישת כוחות.
3. שייכות אדמה.

אלו הם שלושה מושגים אינטגרליים עליהם נכון לומר כי יש להעלותם לדיון ציבורי נוקב, בטרם יתנהלו שיחות סבב נושאים אותם הציבור הישראלי עודנו אינו בשל לכדי למידתם נכונותם ויותר מכך: חתירה לפתרונם.

והיום יש לחתור לכך יותר מתמיד, היום כשכל השיחות נכשלו. כשכל המשאים ומתנים התמוטטו בטרם נולדו. כשכל הניסיונות לחבר לקטלג ולייצר הוויה שונה – פשוט בלתי הצליחו, במשך עשרות שנות ציונות ישראלית, ולמעלה מ-120 שנות ציונות פולשנית.

ניתוח נכון וצודק של הנתונים המדוברים, יוכל ליצור מגמה אחרת בקרב תושבי המזרח התיכון. מגמה ובה לשם שינוי, מפעילי הטרור ייענשו במלוא חומרת הדין, וקורבנותיו יענישו את החוטאים, במסגרות בתי דין בינלאומיים. שכן הם ורק הם יוכלו לבצע דין מוסר וצדק.

* הכותב הינו ממייסדי איגוד מזרחים נגד ישראל

אתר האיגוד:

 http://mizrahimvsisrael.forumisrael.net/