Independent Media Center, Israel
http://www.indymedia.org.il

לשמואל ירושלמי
author: יוסי שורץ



מרקסיזם האו"ם וטרור.



למרקסיזם יש היסטוריה ארוכה בשנים של מאבק לא רק כנגד הטרור הריאקציוני של המדינה הבורגנית ועמה הטרור הפשיסטי והגזעני, אלא גם כנגד שיטות המאבק של אגף של הזעיר הבורגנות המשתמשת בטרור אישי.

להתנגדותנו אין שום קשר לפציפיזם, שכן בניגוד לפציפיזם הדורש מההמונים שלא להשתמש בנשק כנגד צורות הדיכוי השונות האלימות של הבורגנות, דרישה שפרושה כניעה לשליטים, מרקסיסטים מבחינים בין מלחמות מתקדמות ובוודאי מהפכניות בהן אנו תומכים לבין מלחמות ריאקציוניות כנגדן אנו נאבקים. מרקס כידוע תמך במלחמת האזרחים בצפון שדרש להיפרד מהאיחוד בשם זכות ההגדרה העצמית של הדרום. העמדה הפציפיסטית במקרה הזה, הייתה לתמוך בהמשך העבדות. בדומה המלחמה שהבולשביקים ניהלו כנגד ההתערבות האימפריאליסטית לאחר מהפכת אוקטובר, הייתה מלחמה מהפכנית. בדומה במלחמת האזרחים בספרד המרקסיסטים תמכו במאבק הצבאי לצד הרפובליקני. לעומת זאת מהטמה גנדי אשר הציע ליהודים בגטאות תחת בדיכוי הנאצי לא להתנגד בנשק פשוט תמך בעמדה ריאקציונית שבאופן אובייקטיבי סייעה לנאצים. אלו הן רק מספר דוגמאות המבהירות את הנקודה.

לטרור המדינה יש היסטוריה ארוכה, ההוצאות להורג הפומביות על ידי המלכים בימי הביניים נועדו להטיל טרור בקרב הנשלטים, אשר ראו מה מחכה להם אם ימרדו. המשטר הסטליניסטי בברית המועצות בעיקר הן בזמן הקולקטיביזציה הכפויה והן בטיהורים בשנות השלושים היה משטר של טרור ריאקציוני. למדינת ישראל יש היסטוריה ארוכה של מעשי טרור ריאקציוני, לפני הקמת המדינה, ומאז שקמה. הטבחים כטבח דיר יאסין, כפר קאסם, קיביה, סבר ושתילה, מחנה הפליטים בג'נין הם כולם דוגמאות לטרור המדינה כנגד עם מדוכא ומנושל.

לעומת זאת החלק המתקדם של האנושות תמך בטרור האדום של המהפכה הצרפתית כנגד הטרור הלבן של המלוכנים שנתמך על ידי הריאקציה האירופאית שבראשה עמדו אנגליה ורוסיה הצארית. המרקסיסטים גם תמכו בטרור האדום בזמן מלחמת האזרחים כנגד הטרור של הלבנים שנתמכו על ידי ההתערבות של 14 צבאות אימפריאליסטים. מכאן ניתן ללמוד על המתודה המרקסיסטית ביחס לכל שאלה, אין אנו עוסקים בעקרונות קבועים מופשטים כמו אלו היוצאים כנגד אלימות באופן מופשט או מוחלט, אלא בוחנים כל מקרה לגופו בהתאם לתנאים הקונקרטיים.

גם לטרור הזעיר בורגני יש היסטוריה ארוכה והוא לובש צורות שונות. הצורה השמאלית שלו התבטאה בהיסטוריה בטרור של האנרכיסטים אשר ביקשו בעזרת פצצות וחיסול שליטים שנואים במיוחד, לשנות את החברה. התנגדות המרקסיזם לטרור זה נובע מהניסיון של "גיבורים", להחליף את מאבק ההמונים, או לנסות להצית אותו. הדבר היחיד שטרור מסוג זה הביא שוב ושוב, הוא החלפת שליט אחד באחר תוך תהליך של דיכוי גובר של ההמונים, כאשר השליטים משתמשים בטרור האישי כתירוץ לדיכוי זה.

התנועה הנאצית הגיעה לשלטון, כאשר היא עורכת מסע טרור כנגד המפלגה הקומוניסטי, הסוציאליסטית, והאיגודים המקצועיים. טרור שהיה צורך לשבור אותו בעזרת חזית מאוחדת של מעמד הפועלים, אולם הן ההנהגה הקומוניסטי והן הסוציאל דמוקרטית סרבו ונכשלו לעשות חזית מאוחדת זאת.

תנועות לאומניות שונות השתמשו במאה העשרים בשיטת הטרור האישי: האפ.אל.אנ, האי.אר.אי,אש"פ. האי.אנ.סי להביא רק מספר דוגמאות ידועות. הן כולן טענו שיביאו לשחרור לאומי מעול האימפריאליזם באמצעות מאבק מזוין, שבדרך כלל היה לא היה כל כך פעולות גרילה, כנגד הצבא , אלא חטיפות מטוסים ופצצות בשווקים,באוטובוסים, מסעדות, ופבים, אשר הביאו לשפיכות דמים רבה. ומה הן הועילו? או לכישלון מוחלט,או כאשר הזעיר בורגנים הגיעו לשלטון, הם הפכו למשרתי האימפריאליזם כנגד ההמונים. ושוב נדגיש כי התנגדותנו לשיטות אלו אינה מסיבות פציפיסטיות, אלא לכך שאלו שיטות שאינן משחררות את ההמונים ובסופו של יום משאירות את האימפריאליזם על כנו. במאמר מוסגר נציין כי אין אנו מתנגדים למלחמת גרילה של איכרים, אך בתנאי שזו טקטיקה הכפופה למאבקו המהפכני של מעמד הפועלים.

בשנים האחרונות אנו עדים לווריאנט דומה של טרור אישי על ידי התנועה הפונדמנטליסטים המוסלמית, הפוגעת ללא הבחנה בהמונים החפים מפשע כמו פעולת הטרור האחרונה של חמאס והג'יאד האסלאמי, שכרגיל מביאות לחישוק מעגל הדמים ומשחקות לידי האימפריאליזם והממשלה הימנית של שרון.

בימים האחרונים שמענו על פעולת הטרור כנגד האו"ם בעיראק. האו"ם בניגוד לדימוי שלו באמצעי התעמולה הבורגנים, אינו מוסד שמטרתו לכונן שלום עלי אדמות. הוא המשכו של ליגת העמים, הפועלת להשלטת הסדר האימפריאליסטי. מוסד אשר לנין כינה אותו ובצדק "מטבח של גנבים". האו"ם תמך במלחמה האימפריאליסטית כנגד עיראק ולפני מספר חודשים האו"ם בהחלטה 1483 העניק את עיראק לארצות הברית כקולוניה. האו"ם אינו פועל בעיראק לקידום מצב ההמונים העיראקים, אלא כחלק ממנגנון הכיבוש האימפריאליסטי. לאו"ם היסטוריה ארוכה כזרוע של האימפריאליזם. נזכיר רק שלוש דוגמאות. חלוקת הארץ ב1947 לא באה למנוע שפיכות דמים, אלא להפנות את המאבק המהפכני שלאחר מלחמת העולם השנייה, אל הביצה של השנאה הלאומנית. בארץ זו היה מאבק של הפועלים הערבים והיהודים יחדיו כנגד השלטון האימפריאליסטי, אשר הגיע לשיאו באפריל 1946 בשביתה כללית. הפחד מהתפתחות מאבק זה הוא שעמד מאחורי החלוקה, שיכלה רק להביא לנכבה. לא מקרה הוא שהאצ"ל והפלמ"ח פתחו מייד במסע טרור לאחר הכרזת החלוקה. האו"ם הוא זה שנתן לגטימיזציה להתערבות האימפריאליסטית בקוריאה, שכוונה גם כנגד סין לאחר מהפכת 1949, והוא גם תמך בהתערבות האימפריאליסטית בקונגו. נציין בסוגרים, כי אילו אכן האו"ם היה פועל לפי האמנה שלו מ1945, הרי במלחמת המפרץ האחרונה היה מכריז על ארצות הברית כסכנה לשלום העולם וכמבצעת פשעי מלחמה.

המרקסיסטים תומכים במאבק המהפכני בעיראק לסילוק האימפריאליזם האנגלו-אמריקאי. ברגע זה הפונדמנטליסטים המוסלמים מנהלים אותו, כאשר הפיגוע בבניין האו"ם הוא מעשה טרור מובהק. על מנת שמאבק זה ינצח, יש הכרח שהנהגתו תהיה מעמד הפועלים כאשר בראשו מפלגת פועלים מודעת לתפקידה.

הנהגה כזו תדחה את שיטות הטרור, כאשר היא מארגנת את מעמד הפועלים ואת ההמונים למאבק על פרספקטיבה מהפכנית, אשר תכלול את הושתת היד וקריאה לעזרה לכל הפועלים באזור ובעולם, כולל הפועלים האירניים, הכורדים , הטורקים והישראלים, להם תבטיח את זכות ההגדרה העצמית שלהם במסגרת הפדרציה הסוציאליסטית של המזרח התיכון.



המפלגה היחידה בעיראק שיש לה שורשים בתוך מעמד הפועלים, היא המפלגה הקומוניסטית. לרוע המזל המפלגה במקום להיאבק על הנהגת התנועה האנטי אימפריאליסטית, נכנסה ל"מועצה הפוליטית" שהוקמה ונשלטת על ידי האימפריאליזם. בכך היא נטשה את המאבק להנהגה המוסלמית. מסיבה זו אנו חושבים שיש הכרח שהמפלגה תעזוב את המועצה, ותעמוד בראש המאבק, ואם ההנהגה הנוכחית תסרב ותתעקש להישאר במועצת הבובות, על חברי המפלגה להחליף הנהגה ימנית זו הפוגעת במאבק של ההמונים כולל של חברי המפלגה עצמה.

לסיום רק אצביע על השיטה של המאבק שהמרקסיסטים מציעים כנגד הטרור. כמו באירלנד בה אנו קוראים למליציות של פועלים קתולים ופרוטסטנטים על בסיס האיגודים המקצועיים, בתקופות של טרור, גם כנגד ארגוני הטרור הכתומים וגם כנגד הטרור של האי.אר.אי, אנו מעלים בארץ זו , את התביעה להקמת מליציות של פועלים וערבים שיגנו על הפלסטינים כנגד הטרור של ישראל , ועל הישראלים בתחומי הקו הירוק כנגד הטרור של ארגוני הטרור המוסלמים.

ברור שארגון זה לא יקום בין יום והוא מותנה בהתפתחות המאבק המעמדי . ארגון מסוג זה אינו יכול להיות של מספר מתנדבים, אלא ארגון רציני המוני. ברור גם שהוא יתחיל בשטחים הכבושים מ67 כנגד טרור המתנחלים, שכן את טרור הצבא תוכל יוכל למנוע רק מאבק הרבה יותר מפותח, אך הוא יהיה אפשרי ככל שמעמד הפועלים יתקדם לתפיסת השלטון.

הארגון ההמוני של פועלים ערבים ויהודים קיים רק בהסתדרות המארגנת 700 אלף פועלים ערבים ויהודים. ההנהגה הנוכחית של ההסתדרות הפועלת כנגד מאבק מעמדי , בוודאי שתתנגד לכך. הפצת רעיון זה תלוי בסיעה הניצבת על תוכנית פעולה הנאבקת לא רק על פרוגרמת מינימום, אלא על תביעות מעבר שהמאבק עליהן יביא את מעמד הפועלים לשלטון. הסיעה היחידה המסוגלת לתפקיד זה, היא סיעת חד"ש בהסתדרות, שטוב תעשה אם תאמץ גישה זו. אלו האומרים שמאבק כזה אינו ריאליסטי פשוט מקבלים את הגיהינום הקיים, פרי הסדר האימפריאליסטי כנתון שלא יכול להשתנות. כאילו ורצון שליטי האימפריאליזם הם צו אלוהי ולא של שיטה נרקבת כנגדה הולך וגובר המאבק בכל העולם. מאבק אשר עם פרספקטיבה נכונה וצורות מאבק מהפכניות של מעמד הפועלים יכול לנצח ולהביא אותנו מממלכת הכורח לממלכת החופש.

.





(C) Indymedia Israel. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Indymedia Israel.