Independent Media Center, Israel
http://www.indymedia.org.il

למען הרעיון של מדינה דו-לאומיתFriday 15 Aug 2003
author: רמי מנדלצוויג (remymen2000@yahoo.com)

summary
מכתב זה הוא מכתב תגובה לכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ 8.8 "תשכחו מהציונו". המכתב לא פורסם, ולמעשה שום מכתב המצדד ברעיון של מדינה אחת ללא ציונות מדינית לא פורסם במדור תגובות



10/8/03



לכבוד מדור "תגובות"

של מוסף הארץ

תגובה לכתבה "תשכחו מהציונות" של ארי שביט

יש להודות לחיים הנגבי ולמירון בנבנישתי על אומץ ליבם להשתחרר מהמחשבה המקובעת של שתי מדינות אשר הובילה את כולנו, יהודים ופלסטינים, לסבל ולשפיכות דמים קשים כל כך. ובכל זאת, בדבריהם חסרים דברים אחדים הנראים לי חשובים:

ראוי היה לציין את פיקחותם וחריפות ראייתם של הדוגלים ברעיון של מדינה דו-לאומית עוד בטרם קום המדינה (קבוצת האינטלקטואלים של 'ברית שלום', 'הליגה להתקרבות ולשיתוף יהודי-ערבי', 'איחוד'), ובאמצע שנות השבעים (קבוצת 'אבנגרד'). בתקופה של התלהמות לאומנית הייתה עמידתם אמיצה וצודקת לא פחות.

אם נכון המודל המתואר על ידי מירון בנבנישתי, מודל של מתיישבים כובשים מול ילידים נכבשים, והמציאות היומיומית מחוץ לקו הירוק ובתוכו מוכיחה שהוא אכן נכון, אזי קיימות שתי דוגמאות היסטוריות המציבות בפנינו תחום צר של האפשרויות העומדות בפני שני העמים: מול הדוגמא הדרום-אפריקאית של ביטול מדינת האפרטהייד, ניצבת הדוגמא הנוראית של אלג'יריה 'הצרפתית' שבה, אחרי כמיליון קורבנות, רובם מקרב הילידים, ברחו המתיישבים בעקבות שיחות שלום עם ה'טרוריסטים' שבהן פתח דה-גול.

עם זאת, חסרה מאד אצל שני המרוייאנים התייחסות לחברות הפלסטיניות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו: אצלן רוב המאמץ לשאיפה הלגיטימית של השתחררות מעול הכיבוש, הדיכוי והאפליה מכוון לפנטזיה של מדינונת בנטוסטאנית תחת חסות ישראלית (המודל של שמעון פרס- יוסי ביילין בגרסאות השונות כמו זו של סרי נוסייבה-עמי איילון). היחידים בציבוריות הפלסטינית אשר מציבים אלטרנטיבה לדרך זו שתוביל רק לכישלון, להשפלות ולסבל נוספים, הם מיעוט לאומני-פונדמנטליסטי שחולם חלום בלהות להחזיר את האזור לעידן הקדם-ציוני. עתיד משותף לשני העמים יתאפשר רק אם יקומו קולות שפויים בתוך שני העמים.

לעת עתה ניתן להתחיל ביצירת מציאות חדשה: כפי שהייתה חיונית עמידתם האמיצה של חיים הנגבי וקומץ חבריו נגד הכיבוש מייד אחרי מלחמת 67, כך חיונית היום השמעת קול למען הרעיון של מדינה דו-לאומית. אבל מילים בלבד לא ייצרו מציאות חדשה. יש להלחם נגד כל חוקי האפליה המעוגנים בחוק הישראלי ובנוהלים של חברת המתיישבים. כך, למשל, אני וחברי, מנסים לבטל את הנוהל המקובל בישובים הקהילתיים המונע מערבי להתיישב בישוב כזה. אם נשיג שכל ערבי יוכל להתגורר בכל מקום בארץ שהוא חפץ בו, ואם נשיג שבין כל היישובים החדשים שיקומו, יהיו כאלה שמיועדים קודם כל למשפחות הערביות (לא קם במדינה אף לא ישוב ערבי אחד למעט אלו שבנגב, ושם זה נעשה כדי לנשל את האוכלוסייה הבדואית מאדמותיה), אפשר יהיה להגיד שעשינו צעד ראשון לקראת חיים משותפים ושוויוניים יותר.

מילה אחרונה : יש לטעון באופן גלוי שהחזון הציוני-חילוני של מדינת לאום יצר מדינה שבה התרבות השוררת היא זרה לעולם הערכים של התרבות היהודית: תרבות של לימוד, תרבות של חיפוש אינסופי אחרי תשובות , מחשבה לא מקובעת ולא דוגמטית, רוח של ביקורת עצמית וחשיבה רפלקטיבית, רצון להכיר את האחר. כל אלה היו חלק מהתרבות היהודית העשירה, וכל זה הלך לאיבוד בקניונים הממוזגים שבונים עבורנו עובדים חסרי זכויות שיובאו ארצה מהעולם השלישי ומהשטחים הכבושים. דווקא מדינה דו-לאומית תאפשר חזרה של הרוחניות היהודית והחייאתה מחדש לפי הדגם של אחד העם ומרטין בובר, מרכז תרבותי-רוחני בפלסטינה ליהדות כולה.



רמי מנדלצוויג

מנוף (משגב)



למערכת בלבד:

04-9998561

(C) Indymedia Israel. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Indymedia Israel.