Independent Media Center, Israel
http://www.indymedia.org.il

על הויכוח
author: יוסי שורץ- להגנת המרקסיזם



אני יכול להרגיע את כל אלו המבקשים להכניס טריז ולסכסך בין חברי חוג להגנת המרקסיזם, בכך שהם מתנפלים על ניסוח לא ברור או שגוי זה או אחר של אחד מהחברים שלנו , בנימוקים מאוד שקופים שמטרתם לסכסך ולא לקדם את הויכוח התיאורטי והפוליטי בשאלה חשובה זו, כי הדבר לא יעלה בידם. בסופו של דבר בשלב זה יוסי שורץ הוא הדובר הרשמי של החוג, והעמדות מנוסחות לא על ידי יוסי שורץ עצמו, אלא על ידי המרכז של התנועה העולמית. מי שרוצה לדעת בוודאות את עמדתנו טוב יעשה אם יכנס לאתר העולמי שלנו.

מי שמבקש לקדם את הבנת הפתרון לבעיה אינו יכול לתקוף מה שנראה לו כחולשה של ניסוח של אחד החברים, אלא את העמדה המוצהרת ואת התיאוריה שמאחוריה.



על מנת למנוע אי הבנות ביחס לפרוגרמה של החוג להגנת המרקסיזם ביחס לפליטים, אני מעלה מאמר זה והוא מבטא את עמדתו הרשמית של החוג להגנת המרקסיזם.





עוול גדול נגרם לעם הפלסטינים עם נישולו של מרבית העם והפיכתו לפליטים בידי התנועה הציונית שהאינטרסים שלה מנוגדים לא רק לאינטרסים של המוני העם הפלסטיני,אלא המוני היהודים -הישראלים עצמם.



לפליטים המבקשים לחזור זכות בלתי מעורערת לעשות כן, ואנו מגינים על זכות זו, הן כנגד הציונים והן כנגד "ההנהגה " הפלסטינית שבגדה בעם הפלסטיני ובזכות השיבה.



אנו מתנגדים הן לטרור המדינה והן לטרור האישי שכן הם רק מחזקים את השליטים ומנוגדים לפתרון הביצה בה אנו חיים וממילא לשיבת הפליטים.



במסגרת הקפיטליזם והסדר האימפרילאיסטי אין כל סיכוי לכך שהפליטים יחזרו למולדתם.



הכוח היחידי המסוגל להחזיר את הפליטים שיבקשו לשוב, הוא מעמד הפועלים המאוחד הערבי -היהודי כתוצאה מנצחון מהפכני.



הדרישה להחזיר את המוני הפליטים במסגרת מדינת ישראל הקפיטליסטית, רק יגרום להתנגדות המונית בקרב המוני היהודים, ולהמשך סכסוך הדמים.



לשני העמים המתהווים אין אפשרות לחיות בבטחה ובשלום תוך כיבוד זכויותהם הלאומיות-הדמוקרטיות, במסגרת הקפיטליזם.



.מעמד הפועלים המנצח יקים מדינה אחת סוציאליסטית בכל שטחי הארץ, בה יחיו הן הפלסטינים והן המוני הישראלים ואליה יחזרו הפליטים.



מי שמקבל כמונו שיש עם פלסטיני ולו זכות הגדרה עצמית, במולדתו כולל חזרת הפליטים, אינו יכול לתמוך בפתרון של שתי מדינות כאשר אחת היא על 80 אחוז מהשטח והשניה המספקת כוח עבודה זול על 20 אחוז מהשטח. כיום מספר גדל של אנשים מבין כי גם לפי העובדות בשטח לא ניתן להקים שתי מדינות כאלו.



מי שמקבל כמונו שיש עם ישראלי לו זכות הגדרה עצמית, אך אין לו זכות לדכא את הפלסטינים, אינו יכול לדחות את התביעה לאוטונומיה ישראלית במסגרת המדינה הסוציאליסטית, שכן מי שמתנגד לתביעה זו דורש לשלול מהישראלים את זכויותיהם הדמוקרטיות ודוחף אותם לזרועות הריאקציה.



מסיבה זו אנו מדברים על מדינה אחת פדרטיבית בה לישראלים ולפלסטינים אוטונומיות משלהם, במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון.



עולה איפה השאלה וכיצד יקבעו הגבולות של האוטונומיות? ובכן קודם כל מי שיקבע אותן יהיה מעמד הפועלים המאוחד הערבי והיהודי ולא בורגנים ערבים או יהודים. שנית הם יקבעו בהסכמה ולא בכפיה. שלישית ילקחו בחשבון קריטוריונים כמו היכן יש ריכוזים של אוכלוסיה. ברור שבמקום שיש ריכוז ערבי פלסטיני שם תהיה אוטונומיה ערבית פלסטינית ובמקום שיש ריכוז של יהודים, שם תהיה אוטונומיה ישראלית. רביעית אוטונומיה אין פרושה גטו אתני או לאומי סגור, אלא מקום שהרוב של האוכלוסיה הוא ממוצא לאומי אחד. באוטונמיה הישראלית יחיו גם פלסטינים ובאוטונומיה הפלסטינית יחיו גם יהודים ולכולם זכויות שוות.

חמישית הפליטים יחזרו הן לאוטונמיה הישראלית והן לאוטונומיה הפלסטינית תוך שמירת העקרון שבכל אוטונומיה הרוב יהיה ממוצא לאומי מסוים, רק כך שני העמים לא יחושו באיום על קיומם.

שישית בזמן התחמת הגבולות הבלתי ארמטים של האוטונומיות ילקח בחשבון לא רק הריכוזיות של האוכולוסיות הלאומיות, אלא גם הצורך למנוע חלוקת משאבים בלתי צודקת באדמה ובמים .



שאלת הפליטים ביסודה של דבר היא שאלת חיים ופרנסה בכבוד- שאלת הלחם. ככל שמצבם החומרי של ההמונים כולל הפליטים יוטב כן תפתר שאלה כואבת זו.



ככל ששאלה כואבת זו תפתר כן יוכלו שני העמים להפוך בעתיד הרחוק יותר לעם אחד-. כחלק מתהליך של גוויעת הלאומיות. הצורך באוטונומיות הוא הצורך בצורות מעבר המסלקות את הנשק של הבורגנות -הנשק של הלאומנות.



הפדרציה הסוציאליסטית בארץ זו תהיה חלק מפדרציה בהסכמה של כל המזרח התיכון, מי שמאמין כי מדינה פדרטיבית סוציאליסטית בארץ זו, היא כניעה לציונות, מאשים את כל מעמד הפועלים בכל המזרח התיכון שהוא ציוני, או לחליפין מתנגד לפתרון של מעמד הפועלים לשאלה הלאומית-פדרציה סוציאליסטית של האזור. או יוצא כנגד הניסיון היחיד שיש לנו של מהפכת פועלים-המהפכה הרוסית בהנהגת לנין וטרוצקי אשר הפתרון שלהם היה מדינה סוציאליסטית פדרטיבית.



יש צורה אחת בלבד לפתור את השאלה הלאומית במקומות בהם האוכלוסיה אינה הומגנית וקבוצה אחת מדכאת קבוצה אחרת או אחרות.

צורה זו היא התנגדות לכל הפליה של הלאום או המיעוט האתני או הדתי, או מאידך מתן פריבלגיות לבני קבוצה אחת, כאשר מאחדים את מעמד הפועלים כנגד כל הבורגניות אלו של העם המדכא כשם של העם המדוכא. כל גישה אחרת מוליכה לשובוניזם ותמיכה בבורגנות זו או אחרת כנגד עצמאות ואחדות מעמד הפועלים.



המקום היחיד שהשאלה הלאומית נפתרה הייתה ברית המועצות בתקופת חיי לנין.



מן הצד השני אלו השוללים גישה זו לפתרון השאלה שהאימפריאליזם ובני בריתו יצרו כאן, רק מסייעים להמשך ביצת הדמים.

מי שדורש את פתרון שאלת הפליטים כיום במסגרת הקיימת- רק מסייע לאימפריאליזם ולציונות ולריאקציה הערבית.

מי ששולל את זכות ההגדרה העצמית אחר המהפכה של שני העמים- מסייע לאימפריאליזם ולציונות ולריאקציה הערבית.



מי ששולל את הזכות של הישראלים ושל הפלסטינים לאוטונומיות לאומיות אחר המהפכה, רק מסייע לאימפריאליזם ולציונות ולריאקציה הערבית.



מי שדורש שהפליטים יחזרו רק לבתים בהם חיים כיום יהודים, או כי לישראלים או לפלסטינים לא תהיה זכות לאוטונומיה בהן כל אחת מהקבוצות הלאומיות מהווה רוב בשטחה רק דואג להמשך ביצת הדמים.



איני יודע בת כמה מירי ומיהי בדיוק אולם לפי תגובתה כנראה שמעולם לא שמעה על מדינה כברית המועצות או ארצות הברית או קנדה או יוגוסלביה. היא שואלת בהתממות רבה: האם החוג להגנת המרקסיזם מדבר על אוטונומיות, על מדינה אחת או על שתים. ובכן מירי חביבתי אולי תפתחי ספרי היסטוריה וגיאוגרפיה פוליטית, ותסבירי לנו האם ארצות הברית היא מדינה אחת או חמשים מדינות? האם ברית המועצות הייתה מדינה אחת? האם יוגוסלביה לשעבר הייתה מדינה אחת?



אחד הדברים המאפין את המחשבה הבורגנית הוא ההגיון הפורמלי לפיו יש או שחור או לבן והאחד מוציא את השני. ברית המועצות הייתה מדינה אחת אך עם אוטונומיות שונות-מדינות,חבלים אזורים שכולן היו חלק מאותה מדינה פדרטיבית. .

בדומה ארצות הברית היא מדינה אחת וכמוה הייתה יוגוסלביה.

פדרציה היא גם מדינה אחת וגם מדינות שונות. כן זה נוגד את ה"קומן סנס", הבורגני, אך זה תואם למציאות עצמה.

אני מבין שעבור מירי זה מבלבל, שכן המציאות למי שלא מבינה מאוד מבלבלת ולכן במקום לנתח אותה תוך הבנת החוקים החברתיים, נתפסים לדוגמה מתה תוך איבה למרקסיזם.



בסוגרים נעיר כי יש הבדל בין קונפדרציה ופדרציה מבחינת איכות העצמאות של כל מדינה בין שתי צורות אלו ואנו מדברים כמובן על פדרציה.



אחזור לויכוח הקיים בשמאל לגבי הפתרון.

כידוע אין אדם יכול לראות את העולם אלא מהמקום בו הוא ניצב. מסיבה זו עמדות לא מדעיות רואות רק צד אחד או אחר של המציאות..

כל אחת מהנטיות הקיימות כיום בשמאל, רואה צד אחד שהוא נכון אך צדדים אחרים שאינם נכונים, וראיה חד צדדית אינה ראיה כוללת דיאלקטית .



חד"ש רואה דבר נכון והוא שיש כאן שני עמים להם זכות הגדרה עצמית, ועל כן יש להם זכות לטריטוריה משלהם. יחד עם זאת הנהגת המפלגה אינה רואה כי במסגרת הקפיטליזם והסדר האימפריאליסטי, לא ייתכן שום פתרון לשאלה הדמוקרטית הלאומית של שני העמים. פתרון של שתי מדינות אחת בורגנית ציונית ואחת מיני מדינה בורגנית פלסטינית ושתיהן נשלטות על ידי האימפריאליזם אינו פתרון אלא רצפט להמשך סיכסוך הדמים שנוצר על ידי האימפריאליזם וממשיך להיות מנוצל על ידי האימפריאליזם. אנו יכולים רק לקוות שחברי השורה הקשורים באלפי חוטים למציאות ישנו עמדה זו.



יחד עם זאת מרבית אלו התוקפים את חד"ש עושים זאת מזווית ראיה או בורגנית ציונית או לאומנית ערבית כאשר הפתרון שהתוקפים מציעים אינו יותר טוב.

אלו התוקפים את חד"ש בשם מדינה דמוקרטית חילונית ריכוזית, אכן מצביעים על חולשת הפרוגרמה של חד"ש ותובעים ובצדק מדינה אחת, שכן חלוקת הארץ היא פשע כנגד תושביה. אולם הם שוכחים כי למדינה יש אופי מעמדי. היא או מכשיר של הבורגנות או מכשיר של מעמד הפועלים. כאשר מדברים על מדינה חילונית דמוקרטית בעלמא מדברים על מדינה בורגנית, במסגרת הסדר האימפריאליסטי.

אנשים אלו צריכים להסביר לנו כיצד במציאות ולא באופן מופשט נגיע למדינה אחת בורגנית. הבורגנות הישראלית הרבה יותר חזקה מהפלסטינית, בלי מהפכה ניתן להגיע לכך רק על ידי סיפוח, וסיפוח השטחים עלידי ישראל לא ייצור מדינה דמוקרטית כפי שתושבי ירושלים המזרחית יכולים להעיד. מי שקורא למדינה כזו על בסיס סיפוח קורא להקמת אפרטהייד באופן ליגלי ורשמי על כל שטחי הארץ.

.



זו עמדה לא רק שגויה אלא גרועה מעמדת חד"ש. למדינה כזו הפליטים לא יוחזרו, לכך תדאג כבר הבורגנות הישראלית ואדוניה בוושינגטון.



אלו הקוראים להקמתה של מדינה פלסטינית דמוקרטית עם רוב ערבי על כל הארץ מבקשים להחליף דיכוי אחד בשני וזאת עמדה גרועה מעמדת חד"ש, שכן עמדת חד"ש מכירה לפחות בזכות ההגדרה העצמית של שני עמים, אך היא מבטאת זאת בצורה מעוותת.

הם צריכים להסביר לנו כיצד ישכנעו את מעמד הפועלים היהודי לא לתמוך בציונות על בסיס עמדתם. האם הם מאמינים כי מישהו מוכן להפוך מסיבות אלטרואיסטיות ממדכא למדוכא?

לא מקרי הוא שאין הם אפילו מנסים להתערב במאבקו של מעמד הפועלים הישראלי, משום שאין להם מה להציע לו, בפועל הם מתייחסים למעמד הפועלים הישראלי כחלק מהציונות ולא כמעמד מהפכני עם אינטרסים הפוכים לבורגנות הישראלית.



כל אלו הקוראים להקמת שתי מדינות או מדינה חילונית דמוקרטית מאמינים בדוגמה של מהפכה בשני שלבים-דהינו הדוגמא הסטלינסטית או הסוציאל דמוקרטית. במציאות לא זה יכול לקרות.



אלו כמו יורם המסבירים שהוא נגד מהפכה בשני שלבים ובעד מאבק מהפכני משותף של מעמד הפועלים המאוחד הערבי -יהודי, כאשר הוא מכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם הישראלי אחר המהפכה, כשם שבזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני לאחר המהפכה, חייבים להסביר מספר דברים.



מדוע הוא מדבר על מדינה דמוקרטית ולא מדינה סוציאליסטית עם דמוקרטיה סוציאליסטית.



מדוע הוא מתנגד לעמדה שלנו של מדינה אחת פדרטיבית סוציאליסטית, בה לשני העמים אחר המהפכה אוטונומיות משלהן?



מדוע התנועה בה הוא תומך אינה מתערבת לעולם במאבקים של מעמד הפועלים הישראלי?



מדוע הוא בברית מבלי לבקר את חברי לשעבר בבפ"ס, אשר עמדתם

היא כי לעם מדכא גם אחרי המהפכה הסוציאליסטית אין זכות הגדרה עצמית? האם זו הייתה עמדתו של לנין? האם לעם הרוסי שדיכא במשטר הצאריסטי את שאר העמים לא הייתה זכות הגדרה עצמית אחרי המהפכה הרוסית?( ראה מכתבו של דניאל לספרטקיסטים בויכוח שלהם עם האל.אר.פי)



מדוע הוא לא מבקר את חברי לשעבר בבפ"ס, אשר עמדתם היא כי החברה הישראלית היא אנלוגית לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד? האם מצבו של מעמד הפועלים הישראלי הוא זהה למעמד הפועלים הלבן בדרום אפריקה? האם בישראל הפועל הישראלי-יהודי בתעשייה מרוויח פי חמש או שש מזה של הפועל הערבי באותו מפעל? האם לפי חוק בישראל הפועל הישראלי רק בתפקידי הנהלה ומוכרח להיות לפי חוק מעל הפועל הערבי?



ההבדל הוא פשוט. בדרום אפריקה אין עם לבן עם זכות הגדרה עצמית, בישראל הציונות יצרה חברה מעמדית ועם עם זכות הגדרה עצמית, היכולה להתממש כמובן רק במסגרת חברה סוציאליסטית.



מדוע הוא תמך במדינה הבורגנית הדמוקרטית בדרא"פ שהחליפה את משטר האפרטהייד, כאשר היה ניתן לעשות שם מהפכה סוציאליסטית? הרי עמדה זו היא העמדה הקלאסית של מהפכה בשני שלבים.



מדוע אם הוא טוען שהוא אינטרנציונליסט, הוא לא מתערב בויכוחים על המצב של המאבק של מעמד הפועלים בארצות אחרות, אותם אנו מעלים באתר זה? האחרון שבהם הייתה קריאה לתמיכה בפועלים בונצואלה שתפסו מפעל ומבקשים לסלקם. היש הוכחה טובה יותר שהוא לאומני פרובינציאלי?



פרוגרמות נבחנות לא באופן מופשט ודקלרטיבי, לא על פי מה תנועה מכריזה אלא מה היא עושה. דהינו על פי הפרקסיס. המרקסיזם אינו דוגמה של עקרונות מופשטים אלא מדריך לפעולה של מעמד הפועלים. הפרקסיס של תנועת אבנא אל באלד מוכיחה דבר שונה מאוד מהצהרתו של יורם.













(C) Indymedia Israel. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Indymedia Israel.