שר החוץ האמריקאי לפני הועדה ליחסי חוץ בסנט אמר אמש את האמת הפשוטה כי המלחמה נועדה לקדם את האינטרסים של ארה\"ב באזור ולשנות שינוי גורף את פני האזור. משמע מסך העשן שארה\"ב הקימה במשך חודשים רבים שנועדה להונות את דעת הקהל הורד לרגע בדיון בסנט האמריקאי והאמת נאמרה: השאלה של בוש אינה אופי המשטר העיראקי. השאלה היא איך להשתלט באופן מוחלט על המזרח התיכון ולהפכו לאזור הנשלט ישירות על ידי האימפריאליזם כפי שהיה האזור עד למלחמת העולם השניה. ומכאן לנקודה להבנת המציאות בה אנו חיים. התיאוריה של טרוצקי הידועה בשם \"המהפכה המתמדת\", מסבירה כי הבורגנות במדינות הקפיטליסטיות הנחשלות אינן מסוגלות לעמוד בראש המוני העם ולעשות את המהפכה הדמוקרטית ועל כן תפקיד זה מוטל על שכם מעמד הפועלים. תפקידי המהפכה הדמוקרטית הם עצמאות לאומית, מהפכה אגררית, תיעוש. התפתחות התנועה ההיסטורית שלאחר מלחמת העולם השניה שבין השאר הראתה כי התנועה לשחרור לאומי בראשות בורגנות או זעיר בורגנות לאומנית השיגה עצמאות לאומית נומינלית מהאימפריאליזם. פעמים בדרכי מאבק לא אלימות כבהודו ופעמים תוך ניצחון במלחמה כפי שקרה בא\'לגיר. מבקרי התיאוריה של טרוצקי הצביעו על התפתחות זאת כדי לקבוע שהמציאות הפריכה את התיאוריה של טרוצקי. לכך הוסיפו מבקריו של טרוצקי את העובדה כי הניבוי שלו כי ברה\"מ תקרוס במשך המלחמה וכי לאחר המלחמה הקפיטליזם יכנס למשבר עמוק וגל מהפכני ישטוף את העולם. ובכן זו אמת שטרוצקי טעה בניתוחו את עומק הסתירות בברה\"מ. בתקופה בה כתב את ניתוחו ביחס לקריסת ברה\"מ הוא היה בגלות והאופוזיציה השמאלית ברוסיה הוכתה נשלחה לסיביר ונרצחה בידי סטלין. כתוצאה הוא הניח שיחסי הייצור הבירוקרטיים חנקו את התפתחות כוחות הייצור כבר בשנות הארבעים, במציאות יחסי השליטה והחלוקה הבירוקרטיים החלו לחנוק את כוחות הייצור רק בסוף שנות השמונים והדבר הביא לקריסתה של ברה\"מ כחמישים שנה לאחר ניבוי של טרוצקי. משמע טרוצקי צדק באופן כללי כאשר הצביע על המגמה הוא טעה בהערכת עוצמת התופעה מחוסר אינפורמציה מספקת. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה בה מרבית האנושות התרשמה עמוקות מהניצחון של ברה\"מ על גרמיה הנאצית, בתקופה בה ברה\"מ המשיכה להתפתח, הבורגנוית בארצות הנחשלות שעשו ברית פוליטית עם מנהיגי ברה\"מ, השיגו עצמאות לאומית כאשר הן דוחקות קמעה את רגלי האימפריאליזם. עם התחלת הנסיגה של התפתחות כוחות הייצור בברה\"מ, החל האימפריאליזם לדחוק את הבורגנות והזעיר בורגנות ב\"עולם השלישי \" אחורה. הדבר התבטא למשל בחיסולם של המשטרים \"הבלתי מזוהים\", כדוגמת מצרים של נאצר או אנקרומה באפריקה. לאחר קריסת ברה\"מ חלק נסיגה נוספת שחשפה את האופי הריאקציוני של הבורגנות במדינות \"העולם השלישי\", ובהקשר זה יש לראות את תפקידם של ערפאת ומנדלה בתמיכה באימפריאליזם. בהקשר זה יש לראות את הנסיגה הנוראה של האנושות שזרקה כמיליארד ורבע בני אדם אל מחוץ לייצור החברתי. עתה אנו נמצאים בשלב חדש בהתפתחות זאת כאשר האימפריאליזם מבקש להחזיר לעצמו את כל מה שאיבד לאחר מלחמת העולם השניה. דהינו שליטה ישירה על המדינות שהשיגו עצמאות לאומית. עתה ברור לכל מי שעיניו בראשו ומבין את התנועה הממשית, שעל מנת לעמוד כנגד האימפריאליזם יש הכרח במהפכות של מעמד הפועלים שתחלפנה את המשטרים הבורגנים הקיימים לא רק במדינות האימפריאליסטיות אלא במדינות הלא מפותחות. דהינו שכשם שטרוצקי צדק באופן כללי ביחס לברה\"מ הוא גם צדק באופן כללי דהינו ביחס למגמה ביחס למדינות הנחשלות שהדרך להתקדמות בהן היא מהפכה של מעמד הפועלים שתחבר את המשימות של המהפכה הדמוקרטית עם תפקידי המהפכה הסוציאליסטית. משמע שכדי להכות את מכונת המלחמה האימפריאליסטית יש הכרח להחליף את המשטר של צאדם חוסין במשטר מהפכני של מעמד הפועלים. ממשלה מהפכנית בעיראק הייתה מעניקה זכות הגדרה עצמית לכורדים מה שהיה יוצר תגובות שרשרת בכל האזור כולל בטורקיה. היא הייתה פונה להמונים היהודים מעל לראשי מנהיגי המדינה הציונית ומבטיחה להם עתיד משותף עם העם הפלסטיני במזרח תיכון סוציאליסטי. היא הייתה פונה לחיילים האמריקאים מעל לראשי מפקדיהם ומסבירה להם כי האינטרס שלהם הוא להפיל את ממשלת אילי הנפט השולחת אותם להרוג ולהרג למען האינטרסים של הבורגנות האימפריאליסטית האמריקאית. משטר מהפכני בעיראק היה מסוגל להכות את מכונת המלחמה האימפריאליסטית בניגוד למשטר של הזעיר הבורגנות הלאומנית הקיים כיום בעיראק. התנועה ההיסטורית הממשית בניגוד לדוגמה של השמאל הרפורמיסטי היא גם המסבירה את המשבר של מק\"י/חד\"ש. למנהיגי מפלגה זו היה את הרושם שהם ניצלו מהאפקטים של קריסת ברה\"מ משום שהפתרון שהם מציעים במשך שנים של \"שתי מדינות לשני עמים\" עומד להתרחש והם ראו בהסכם אוסלו את המכשיר שיסיע בהשגת עצמאות לאומית פלסטינית ולו בחלק מהארץ. אילו היינו חיים כיום בשנות החמישים או השישים של המאה הקודמת, אולי היה לזה סיכוי, אחר הכל חלק מאירלנד זכה לעצמאות לאומית כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. אלא שכיום אין אנו חיים בשנות העשרים של הגאות המהפכנית שלאחר המהפכה הרוסית וגם לא בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. כיום אנו נמצאים בעצומו של משבר השיטה האימפריאליסטית המנסה לפתור אותו על ידי החזרת ההיסטוריה אחורה למצב שהיה בעולם לפני מלחמת העולם השנייה וגם לפני המהפכה הרוסית. לכן להפתעתם הם זוכים לא לפתרון של שתי מדינות במסגרת של הסדר האימפריאליסטי , אלא למלחמה אימפריאליסטית שנועדה להחזיר את המזרח התיכון לשליטה ישירה ללא עצמאות לאומית של כל האזור. זה ייקח למיליטנטים של מק\"י/חד\"ש זמן לעכל כל זאת אך חלקם בסופו של דבר יעכלו זאת בעזרתנו. בדיוק מסיבה זו אנו מתנגדים לחיסולה של מק\"י/חד\"ש על יד מנהיגיה הנוכחים הפועלים לפילוגה של מק\"י חד\"ש על בסיס ראקציונרי שרק ישרת את הציונות ואת האימפריאליזם. אנו רואים בחברי השורה של חד\"ש חלק חשוב מאלו שיקימו בעתיד את מפלגת הפועלים המהפכנית על בסיס הבנת התיאוריה של המהפכה המתמדת. אותה שאלה ניצבת במדינות כברזיל בה עלתה לאחרונה ממשלת חזית עממית בראשותו של לולה. השמאל הלא מהפכני שאינו מסוגל להבין את התפתחות המציאות במלואה והכרתו משקפת את ההתפתחות שלאחר מלחמת העולם השנייה, מבלי להבין כי התפתחויות אלו היו קשורות בקיומה והמשך התפתחותה של ברה\"מ לשעבר, מקווים ש\"הבורגנות הלאומית\" תעמוד כנגד האימפריאליזם. אם דבר זה יכול היה אולי לקרות לפני קריסת ברה\"מ, כיום העיקוף שההיסטוריה עשתה מדרך המלך הסתיים והשאלה אותה מציבה תיאורית המהפכה המתמדת-מהפכה סוציאליסטית עולמית, עומדת בכל תוקפה. דרך המהפכה דורשת את סילוקם של השרים הבורגנים ממשלת לולה, ביטול ההבטחות שניתנו לקרן המטבע הבינלאומי כנגד אינטרס המוני העם. מפלגת הפועלים של לולה יכולה לשלוט ללא הבורגנות ומהפכנים המבינים את לקחי אוקטובר 1917 דורשים זאת ממנה. יוסי שורץ ברית הפועלים הסוציאליסטית.