Upcoming Events

 

ניווט

 

רשת אינדימדיה העולמית

  • www.indymedia.org
 

גזר-דין לפעילי שאק, יום שני 19.01.09

גרסת להדפסהגרסת להדפסהSend by emailSend by emailPDF versionPDF version

דיכוי מחאה אנטי-תאגידית: פעילי זכויות בעלי-חיים הורשעו ב"קשירת קשר לסחיטה באיומים"


גזר-דין לפעילי SHAC, יום ב'


ב-23
לדצמבר 2008, בתום משפט ראווה בן שלושה וחצי חודשים, ארבעה מתוך חמשת פעילי
SHAC
שהועמדו לדין בבית המשפט של הכתר (המקבילה הבריטית לבית המשפט
המחוזי) בעיר ווינצ'סטר נמצאו אשמים ב"קשירת קשר
לסחיטה באיומים". כלי התקשורת ברחבי הממלכה המאוחדת ומחוצה לה, בתמיכת גורמים
בתביעה ובמשטרה, הזדרזו להציג את הפעילים באור השלילי ביותר שרק ניתן, על ידי
תיאורים סנסציוניים מקמפיין המחאה העקבי שהתנהל כנגד חברת
Huntingdon Life Sciences (HLS), התאגיד הקבלני
הגדול ביותר באירופה לניסויים בבעלי-חיים. מגוון פעולות מחאה לא-חוקיות שבוצעו נגד
HLS, כגון הנחת מטעני-דמה, פרסום טענות שווא בדבר פדופיליה או שלל איומים
שונים שנשלחו למשרדי התאגיד ועובדיו, הוצגו כהוכחה לקיצוניותם של הנאשמים - זאת אף
על פי שבין פעולות אלו ובין הנאשמים עצמם לא הוכח כל קשר של ממש. דוברי המשטרה
ויחידת התיאום הארצית ללוחמה בקיצוניות (
National Extremism Tactical Coordination Unit, או NETCU), יחידה משטרתית
שהוקמה בבריטניה בעיקר על מנת לדכא את פעילות התנועה לזכויות בעלי-חיים, בירכה על
ההרשעות בקול תרועה (מידע נוסף על
NETCU ניתן
למצוא ב-
http://netcu.wordpress.com).

מה
שלא זכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, למרות זאת, היא הנטייה הגוברת והמדאיגה של
שימוש מגמתי ופסול באותם חוקים וסעיפים אשר הובילו להרשעת ארבעת הנאשמים: גרה סלבי (
Selby), דניאל וודהאם (Wadham), גאווין מד-האל (Medd-Hall) והת'ר ניקולסון (Nicholson). הנאשם החמישי, טרבור הולמס (Holmes), נמצא
זכאי.

ארגונים
רבים (כגון
Corporate Watch) עקבו בדאגה רבה אחר התנהלות
המשפט בווינצ'סטר כבר מיומו הראשון. העניין הרב נבע מכך
שהוא נתפס כחזית אחת בלבד במאבק רחב וכולל יותר לנטרול התנועה לזכויות בעלי-חיים, מאבק
שהמדינה מנהלת במטרה להגן על תאגידים פרטיים מפני מחאה ציבורית. מאז החלה התנועה
לזכויות בעלי-חיים לכרסם ביעילות ברווחי תעשיות התרופות והניסויים בבעלי-חיים, הגיבו
מנגנוני המדינה באופן חוזר ונשנה באמצעות קידום חקיקה ואכיפה דכאנית חדשה. בחודש
מאי האחרון, שון קירטלי (
Kirtley), פעיל בקמפיין "עצרו את עינוי בע"ח בסקואני" - Stop Sequani Animal Torture - נידון לארבעה וחצי שנות מאסר בעוון עדכון אתר אינטרנט המסקר את
המאמץ החוקי והבלתי-אלים לסגירת מעבדות סקואני, במערב-מרכז
אנגליה. קירטלי הורשע ב"קשירת קשר להפרעת הסכם
חוזי של מוסד לניסויים בבע"ח", תחת סעיף 145 של חוק
SOCPA, הלא הוא ה-Serious
Organised Crime and Police Act
, חוק
שהועבר באנגליה ב-2005 באצטלה של מאבק בפשיעה מאורגנת אך שימש בפועל לדיכוי
התארגנויות מחאה. פשעו היחיד של קירטלי היה השתתפות
במשמרות מחאה שכולם (כולל התביעה והשופט!) הסכימו כי התקיימו במסגרת החוק
וללא-אלימות, והעלאת עדכונים לאתר האינטרנט של הקמפיין. השופט קיבל את הטענה
האבסורדית של התביעה, לפיה, כאחד ממארגני הקמפיין, ניתן לתלות בקירטלי
אחראיות לכל עבירה על החוק אשר בוצעה בכל מקום ובכל זמן על ידי אלמונים כנגד
מעבדות סקואני. שווה לציין גם כי אותו שופט הוא באופן
לא מפתיע חובב ציד מושבע, אשר סירב לפסול עצמו מן הדיון בתיק בטיעון המופרך שמי שהורג
בע"ח כתחביב יכול לשפוט פעיל זכויות בע"ח ללא משוא-פנים.

אולם
יחידת
NETCU לא הסתפקה ב"הישג" של ארבעה וחצי שנות מאסר בעוון מחאה חוקית
נגד ניסויים בבע"ח, ובחרה להגיש כתבי-אישום נגד פעילים בארגון "עצרו את
ההתאכזרות בבע"ח בהאנטינגדון" -
Stop Huntingdon Animal Cruelty, או SHAC, הארגון מאחורי
הקמפיין הבינלאומי לסגירת מעבדות
HLS. הפעילים
הואשמו ב"קשירת קשר לסחיטה באיומים", עבירה הנושאת בחובה עונש מקסימלי של 14 שנות מאסר. במאי 2007, במהלך פשיטות משטרתיות רחבות
היקף שכונו "מבצע אכילס", עצרה המשטרה 32 פעילי
SHAC. 15 מתוכם הואשמו ב"קשירת קשר" והועמדו לדין בשני
משפטים שונים, כאשר המשפט שהסתיים בדצמבר הוא הראשון מתוכם (השני צפוי להתחיל בעוד
כחודשיים).

כתב
האישום מתייחס לפרק הזמן של ששת השנים בהם נוהל קמפיין מרוכז ומתואם היטב נגד חברת
HLS. בין הנאשמים מי שהיו מעורבים ב-SHAC
מראשיתו, אולם גם שניים, גרה סלבי ודן וודהאם, אשר היו בראשית התקופה הרלבנטית בשנות העשרה המוקדמות
לחייהם, ולמעשה פעלו במסגרת הקמפיין לתקופה קצרה בלבד. וודהאם
היה רק בן 17 כאשר "ביצע את חלקו" לכאורה בקשירת הקשר.

SHAC הוצג על ידי המשטרה והתקשורת כ"ארגון פשע"
שהוליך שולל את הציבור המתנגד להתאכזרות בבעלי-חיים על מנת לעשות שימוש בכספי התרומות
שלו למימון "מסע סחיטה ואיומים".
למרות מצג-שווא זה, פעילות הארגון
התקיימה ומתקיימת עדיין כולה במסגרת החוק: הקמפיין מתרכז בפרסום מידע אודות
ההתאכזרות בבעלי-חיים המתרחשת בין כתלי מעבדות
HLS, מדווח על פעולות מחאה, ומפציר בתומכיו לשלוח מכתבים בלשון מנומסת
לחברות המשתמשות בשירותי
HLS על
מנת שיחדלו מכך. חברות שבחרו להתעלם מהבקשות הללו נתקלו על פי רוב בהפגנות ופעולות
מחאה שונות. כל פיסת מידע שהתפרסמה באתר האינטרנט של
SHAC נבדקה בקפידה על ידי עורך-דין והמשטרה תמיד יודעה מראש על
ההפגנות.

בעלי
מניותיה, לקוחותיה וספקי ציוד המעבדה של
HLS היוו גם
הם מטרה לפעילות המחאה. כתובות גנאי רוססו על משרדי חברות ועל בתי עובדים; מכוניות
הושחתו באמצעות כימיקלים להסרת צבע; מטעני-דמה נשלחו לתיבות הדואר שלהן ואחדים
מעובדיהן אף הואשמו בפדופיליה בסביבת מגוריהם. עם זאת, המעשים הללו מעולם לא בוצעו
על-ידי
SHAC או במסגרת הקמפיין שלו, והתביעה לא הצליחה לקשור אותם לאיש
מהנאשמים מלבד באופן הנסיבתי והקלוש ביותר (לדוגמה, על ידי טענה שהמעשים בוצעו
ע"י מישהו שמישהו מהם פגש פעם). אף על פי כן, פניהם של הנאשמים
"קישטו" את דפי העיתונות הצהובה מיד עם הרשעתם בבית המשפט.

ביולי
2008, גרג אייברי (
Avery), נטשה אייברי (Avery) ודן איימוס (Amos) - שלושה
מאותם 15 פעילי
SHAC
נגדם תלויים כתבי-אישום - הודו באישום של "קשירת קשר לסחיטה
באיומים". יש להבהיר שהודאה זו מנכה שליש מכל גזר-דין שיינתן ונובעת מההבנה
שהם לא יזכו למשפט הוגן, ועליהם אם כך לנסות לצאת לחופשי כמה שיותר מהר על מנת
לחזור לפעילות. במהלך המשפט הוצג חומר ראיות שהועתק ממחשבי הארגון וממחשביהם
הפרטיים של הנאשמים. חוקרי המשטרה הצליחו לשחזר מספר רב של מסמכים שנמחקו או נגרסו.
בין היתר, שוחזר גם גיליון אלקטרוני המפרט שמות וכתובות של עובדים בחברות המשתמשות
בשירותי
HLS
בצירוף פרטים על פעולות מחאה שבוצעו נגדם, וגם מסמך המכיל שיחת צ'אט
בין פעילים הדנים לכאורה בביצוע פעולות ישירות. מסמכים אלה עשויים אולי להוכיח כי ישנם
מי שהחליטו לעבור על החוק במחאתם נגד
HLS ושות', אולם הראיות הקושרות בין
המסמכים הללו לפעילים הספציפיים שנמצאו אשמים ב-23 בדצמבר הינן נסיבתיות בלבד, ולגבי
אחדים אינן קיימות כלל. מעבר לכך, גם אם פעילים מסוימים שהיו מעורבים ב-
SHAC החליטו לפעול באופן לא חוקי, אין פירוש הדבר שניתן לייחס "אשמה
באמצעות קרבה" לכל מי שהיו קשורים לקמפיין. התביעה ביססה את טענתה כי מטרתם המוצהרת
של פעילי
SHAC הייתה סגירת HLS ושהם
ניסו להניע חברות מלעבוד איתה, שני דברים נכונים בהחלט; אולם בנקודה זו איבדה התביעה
כל קשר למציאות והאשימה כי כאשר חברה כלשהי סירבה לנתק את קשריה עם
HLS, נקט קמפיין SHAC, כמכלול,
בפעולות ישירות לא-חוקיות נגדה. פעולות שכאלה אכן בוצעו, אולם לעולם לא תחת השם או
במסגרת
SHAC. יתרה מכך, SHAC מעולם לא
פרסם מידע על חברה כלשהי - כתובתה, כתובות עובדיה, נכסיה השונים וכו' - שלא היה נגיש לכלל ציבור עוד לפני כן. אולם בשל העובדה
שאלמונים החליטו לבצע פעולות מחאה שלא במסגרת החוק, לרוב תחת השם "החזית
לשחרור בעלי-חיים" (
ALF), גרסה התביעה כי בעצם קיומו הקל קמפיין SHAC
על ביצוען של פעולות לא-חוקיות נגד
HLS, ולמעשה העניק להן את ברכתו המרומזת. בשלב זה הרחיקה המשטרה לכת
צעד נוסף ואף טענה כי
SHAC וה-ALF הינם למעשה אותו ארגון!

חלק
גדול מגוף הראיות שהוצג במהלך המשפט תיעד הפגנות חוקיות לחלוטין שאורגנו נגד חברות
הקשורות ל-
HLS. ראיות אלו שיחקו תפקיד מכריע בהרשעת אותם נאשמים שלא ניתן היה
לקשור למסמכי המחשב המשוחזרים. במספר מקרים, כל הראיות כולן הסתכמו בדברים שנאמרו
בזמן הפגנות. הערות שהשמיעו כמה מהנאשמים כלפי עובדי
HLS
בטווח שמיעתם של שוטרים, כגון "אנחנו יודעים היכן אתה
גר", הוצגו כהוכחה חותכת להיותם שותפים כביכול ב"קשירת קשר". בנסיבות
אחרות היו הערות ספונטניות וארעיות כגון אלה מובילות, במקרה החמור ביותר, לאישום
זוטר בבית משפט השלום הבריטי (מי מאתנו אינו משמיע בנסיבות כאלה ואחרות מילים
קשות, ייחולים שונים או איומי-סרק שמבטאים רק סערת רגשות?). לא פחות מהותית מהערות
אלו היא העובדה שחלק מן המורשעים היו מקושרים אישית לשלושה שהודו באישום. הת'ר ניקולסון וגרה סלבי, למשל, חלקו
איתם בתים, עובדה שהיוותה ללא ספק גורם מכריע בהרשעתן על סמך "אשמה באמצעות
קרבה".

מה הן,
אם כן, ההשלכות של המתואר לעיל על חופש הדיבור ועל המחאה האנטי-תאגידית בבריטניה? על פי היגיון כתב התביעה, קמפיין
אנטי-מלחמתי המפרסם מידע על מפעל לייצור נשק, למשל (מידע ציבורי שאינו סודי או
חסוי כמובן), בצירוף קריאה לסגירתו, עשוי למצוא את עצמו על ספסל הנאשמים אם יחליטו
אלמונים להצית את המפעל או לחבל בו. כל מה שיידרש למשטרה על מנת להבטיח הרשעה הוא לטעון
כי מי שמנהלים את הקמפיין הציבורי קשורים באופן כלשהו, גם הנסיבתי ביותר ואפילו
ללא ידיעתם, למי שביצעו את הפעולה הישירה. כתוצאה מעיוות זה של החוק, פעילים רבים
עשויים כיום לחוש מחויבים לשמור מרחק רחב ופומבי ככל האפשר מכל פעולת מחאה שנעשתה
בניגוד לחוק, שמא יגלו לפתע כי האחראים לפעולות הללו משקיעים מזמנם גם בקמפיין
החוקי, מה שיאפשר למעשה את הרשעתו של ארגון שלם - ואף של תנועה שלמה - ב"קשירת
קשר". השימוש באישומים מסוג זה הוא למעשה טקטיקה משטרתית מחושבת, שמטרתה
לזרוע חשדנות והססנות, כמו גם להרשיע כמות גדולה-ככל-האפשר של פעילים בעוון פעולות
שבוצעו על ידי בודדים עלומים בלבד. מטרה נוספת היא צמצום היקף התמיכה הציבורית
בפעולות ישירות ובמחאה מחוץ לגבולות החוק, על ידי הטרדה וקרימינליזציה
של כל מי שיעזו להזדהות עימן או עם מטרותיהן.

יחידת
NETCU הספיקה כבר לרמוז, למשל בכתבה על "טרור
אקולוגי" שפרסם העיתונאי המגויס מארק טאוסנד באובזרבר
הבריטי (נובמבר 2008), שמי שפועלים נגד חברות המעורבות בהרס סביבתי או הנדוס גנטי
עשויים להוות את מטרתם הבאה.

פעילי
SHAC העצורים ניצבים כעת בפני תקופות מאסר ארוכות ביותר. גזרי הדין לשבעת
המורשעים בפרשה - הארבעה שהורשעו ב-23 בדצמבר בצירוף השלושה שהודו באשמה כבר ביולי
- יינתנו בעוד מספר ימים, ב-19 בינואר 2009. הת'ר
ניקולסון, למשל, אשר מוחזקת במעצר כבר ממאי 2007, בילתה עד היום מעל לעשרים חודשים
בבית הסוהר, פרק זמן ארוך יותר משנגזר על אסירים רבים שהורשעו בתקיפות אלימות או מיניות
חמורות (בבריטניה, באותו יום בדיוק בו נידון שון קירטלי
לארבעה וחצי שנות מאסר, נידונו מי שהיכו אדם עד שאיבד
את ראייתו לשנתיים מאסר בלבד). מאז "מבצע אכילס" טופחת משטרת בריטניה
לעצמה על השכם ללא-הרף על שהצליחה להביא ל"אי-סדר" בשורות התנועה
לזכויות בע"ח. מקור פנימי ב-
NETCU טען
בכתבת האובזרבר הנ"ל כי ה"מנהיגים" של התנועה לזכויות בע"ח
"הועמדו כבר לדין או ממתינים להעמדתם לדין בקרוב". ישנו כמובן חשד סביר שהערות
מסוג זה נובעות יותר מהצורך של
NETCU לבדות
"הישגים" על מנת למנוע קיצוצים בתקציבה מאשר מהמציאות בשטח.

אולם
לא נראה כי המאבק בפעילי זכויות בע"ח הצליח לפגום ביכולתם לארגן פעילות מחאה.
הפגנות סדירות נגד חברות הקשורות ל-
HLS מתנהלות
עדיין, למרות הכל. החזית לשחרור בעלי-חיים, שכידוע אינה
זקוקה ל"מנהיגים" כלל, מעצם אופי ההתארגנות שלה, שחררה לא מזמן 70 תרנגולי
הודו מתוך משק בריטי כמחוות חג המולד. למעשה, נדמה כי התנועה העולמית לזכויות
בע"ח דווקא הולכת וגדלה בהתמדה.

ההחלטה
להעמיד לדין את פעילי
SHAC בעוון
"קשירת קשר לסחיטה באיומים" הייתה ללא ספק החלטה של הדרגים הפוליטיים.
כמויות עתק של משאבים משטרתיים הועמדו לרשות תביעה זו ושכמותה, בהתאם להנחיות מפורשות
מצמרת מפלגת הלייבור הבריטית הנמצאת כיום בשלטון. מסע ההכפשה שהתנהל בתקשורת נגד פעילים
לזכויות בע"ח, אשר שאב השראה ועידוד רב מהודעותיה לעיתונות של יחידת
NETCU, השקיט את הזעקה הציבורית על אובדן חופש הביטוי, והפך את דיכויה
של התנועה לזכויות בע"ח למלאכה קלה הרבה יותר. הרשעת הנאשמים בפרשה עגומה זו
הינה בחזקת מסמר נוסף בארון הקבורה של זכות הציבור להביע התנגדות להתנהלותם של
תאגידים.

מידע
נוסף על פעילות
SHAC: www.shac.net

הערת
סיום: בבריטניה יצאו פעילי זכויות בע"ח בקריאה להפוך את יום
מתן גזר-הדין לפעילי
SHAC, יום שני הקרוב (ה-19
בינואר), ליום מחאה כלל-ארצי נגד תעשיית הניסויים בבעלי-חיים, כאות הזדהות עם הפעילים
בבית המשפט בווינצ'סטר ועם שאר פעילי זכויות בע"ח
השוהים מאחורי סורג ובריח.

מתוך
הקריאה:

"בהנחה
כי ייגזרו על כל הנאשמים תקופות מאסר ממושכות (הנחה מבוססת למדי), יעלה מספרם
הכולל של הפעילים לזכויות בע"ח הכלואים בבריטניה ל-17, כאשר רבים מהם מרצים
עונשי-מאסר ארוכים. בהתחשב במשפטים הנוספים הצפויים להיפתח בשנת 2009, יש להניח כי
מספר אסיריה של התנועה יטפס השנה לשיאים חדשים. כיום ברור לכל שהתנועה לזכויות בע"ח
נמצאת תחת מתקפה - חוקים חדשים, פשיטות על בתים והרשעות נוספות כבר עומדות בפתח.
NETCU, וכמותה גם יחידות משטרה אחרות ברחבי בריטניה, אינה מסתפקת עוד
ברדיפת מי שנוטלים חלק בפעולות לא-חוקיות בלבד.
במהלך השנים האחרונות המשטרה ניסחה,
קידמה ואכפה שורה רחבה של חוקים חדשים שכל מטרתם להוציא מחוץ לחוק ולהרשיע מי שמנהלים
קמפיינים חוקיים והפגנות בלתי-אלימות.

אנא
אל תעברו בשתיקה לנוכח מתקפה מתואמת זו על חופש המחאה שלנו - עמדו איתן והיאבקו!

גרג,
נטשה, דן, הת'ר, גרה, גאווין
ודניאל אינם מעוניינים לראות תומכים רבים באולם בית המשפט ביום הקראת גזר דינם. הם
רוצים לראות אתכם יוצאים אל הרחוב ופועלים בכל דרך אפשרית. הפגינו מול מעבדות,
לקוחותיהן, ספקיהן או מול מגדלי בעל-חיים לניסויים. הפיצו דפי מידע. הציבו דוכני
הסברה להעלאת המודעות, ארגנו אירוע תקשורתי, חלקו חומר הסברה מדלת אל דלת או כתבו
מכתבים לעיתונות.

החוקים
הדרקוניים אשר הולכים ומתרבים לא ישתקו את התנועה לזכויות בעלי-חיים. לעולם לא
נחדל להיאבק למען מי שאינם יכולים להשמיע את זעקתם בשפתנו. ה-7
SHAC החדשים [להבדיל מן ה-7 SHAC
האמריקאיים, שהורשעו באופן דומה ב-2006 ורובם מרצים עדיין את עונשם] לא יוכלו
להגיע להפגנות, אבל אתן/ם כן!

התעוררו,
צאו אל הרחוב, היו פעילים ביום שני ה-19 בינואר 2009."

תגובות

Random Image

1_abito-pippa-2
 

שלב תכנים

שלב תוכן Features

שלב תוכן Newswire

 

חיפוש