לליאת: התרגום, posted by nrothman, [128.135.229.22], June 07, 2002 - 19:10. Viewed 8 times.
מידע משתמשטקסט
nrothman
(116 posts total, last post: August 13, 2002 - 21:50)
[גם אני צריכה עזרה עם תיעתוק שמות. המשפט הראשון אחרי הכותרת צריך ללכת ל"סיכום"]

אין מטה קסם
אסלאח ג'אד
פורסם במקור: 6 ביוני 2002, שבועון אל-אהרם
http://www.ahram.org.eg/weekly/2002/589/op5.htm

יש המריעים לבחירות כמפתח לרפורמה פלסטינית. אך כדי להתלכד דרושה תכנית בת קיימא, כותבת אסלאח ג'אד.*

בחירות הן מלת הקוד החדשה לאלה, בתוך הרשות הפלסטינית ומחוצה לה, המקווים לרפורמה פוליטית. אך האם יכולות בחירות (מקומיות, פרלמנטריות, נשיאותיות) לערות דם חדש למערכת הפוליטית הפלסטינית ולתקן את הכשלים הגלויים לעין בתהליך קבלת ההחלטות? כדי לענות על שאלה זו עלינו לבחון את המפה הפוליטית הקיימת ולראות מה בחירות יכולות, אם בכלל, לשנות.

מתוך מגוון הקבוצות הפלסטיניות הפעילות בזירה הפוליטית, רק שתיים מאורגנות באופן יעיל יחסית – פתח וחמאס. בתוך הציבור הפלסטיני, שתי קבוצות אלה שואבות את תמיכתן משני מקורות שונים, אף שלשתיהן יש דוקטרינת פעולה כלשהי. תכניותיהן מבוססות על סיום הכיבוש: לשתיהן היסטוריה של מאבק מזוין; שתיהן משתמשות במאבק מזוין כאמצעי להבטחת התמיכה הציבורית והלגיטימציה הפוליטית שלהן; ואף אחת מהן אינה מעונינת בבחירות כאמצעי לרפורמה פוליטית.

הפתח סובל מפילוג פנימי. חלק משורותיו בחרו בהמשך ההתנגדות המזוינת בעוד שאחרים טוענים נגדה. הפילוג מונע על-ידי מספר גורמים, הנעים מיריבויות אישיות לחוסר-אמון בין-דורי, כשמחלוקות עקרוניות צצות בכל שלב. הדורות הצעירים יותר, באופן כללי, מבקרים את מה שהם רואים ככניעה זוחלת, אופורטוניזם והעדר דחף מהפכני בקרב המנהיגים המבוגרים יותר. בחירות עלולות להחמיר יותר מלפתור את הויכוחים הפנימיים בפתח.

נראה שחמאס, עד כה, גילה עניין בבחירות מקומיות בלבד. מנהיגיו רואים בחשד בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות, שכן אלה נתפסות כקשורות באופן הדוק להסכמי אוסלו. חמאס מקווה להשתמש בבחירות המקומיות כדי להרחיב את בסיס הכוח שלו ולהפיץ את האידיאולוגיה שלו בקרב האוכלוסיה הפלסטינית באמצעות רשת רחבה של שירותים חברתיים.

מלבד פתח וחמאס, האם ישנם כוחות פלסטינים כלשהם המסוגלים להפוך את קמפיין הבחירות למנוף לרפורמה?

לא חסרים קולות מתנגדים בזירה הפוליטית הפלסטינית, כולל חברי המועצה המחוקקת, פעילים בחברה האזרחית, ושורה של כותבים ואינטלקטואלים. אולם מרביתם פועלים לבדם ואינם מהווים חלק מתנועה מגובשת כלשהי. מעטים, על כן, מקווים לשנות את מהלך הבחירות או להציע לציבור מנהיגות או נתיב פעולה חלופיים.

קחו, למשל, את הבחירות לנשיאות. לא ברור האם מי מתומכי הרפורמות הקולניים מתכוון להציב אתגר להנהגתו של יאסר ערפאת. אף קבוצת אופוזיציה לא הציעה עדיין יריב אמין לנשיא המכהן. איש לא הציע אג'נדה ברורה לרפורמה. איש לא הציג תכנית להתנגדות.

דילמה דומה ניצבת בפני בחירות לגוף המחוקק. ברור שהחברים הנוכחים במועצה המחוקקת הוכיחו כי אין ביכולתם להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הפלסטיני הרשמי. הפתרון הברור הוא להחליף את הנבחרים, אבל במי? סביר שכל בחירות חדשות יכניסו למועצה נבחרים על בסיס נאמנויות מפלגתיות וחמולתיות קיימות, ויקטינו בכך את האפשרות לשינוי.

הבחירות האחרונות הכניסו למועצה המחוקקת מספר אנשים שהציבו אתגר בפני ההגמוניה של הרשות המבצעת. חיידר עבד אל-שאפי, חנאן עשראווי, עבד אל-ג'וואד סאלח, מועוויה אל-מסרי, עזמי אל-שועיבי, חסן ח'וריישה, פח'רי טורקמן וראוויה א-שאווה, אם להזכיר רק מקצתם, ביקרו את השחיתות הנפוצה, את העדר ההליך המשפטי הנאות, ואת אי מתן הדין וחשבון. אולם יחידים אלה נכשלו מליצור חזית אופוזיציה מלוכדת שעשויה היתה להציב אתגר למערכת. האם יש לנו סיבה מיוחדת להאמין שבחירות (אפילו אם יערכו תחת חוק חדש) ישנו מצב זה?

בחירות אינן מטה קסם המסוגל להפוך את המערכת הפוליטית הפלסטינית על פניה. בחירות אינן יוצרות כוחות פוליטיים; למעשה הן מבצרות את השפעתם של כוחות קיימים. הפרלמנט הנוכחי נשלט על-ידי הפתח פשוט מכיוון שהפתח מהווה כוח פוליטי מלוכד. אלו שנבחרו כיחידים נותרו מבודדים. הם לא הפכו לכוח פוליטי מאורגן או אמין. האופוזיציה נותרה חלשה כיוון שכשלה מלנסח דוקטרינה אלטרנטיבית שתציב אתגר לפתח ולחמאס, לפחות בכל הנוגע לאפשרות של התנגדות.

בתנאים כאלה קשה לראות כיצד בחירות יוכלו לשמש כמנוף לרפורמה פוליטית. רפורמה תוסיף להישאר אפשרות רחוקה עד שהאופוזיציה תתגבש לכדי תנועה אמינה ומלוכדת, בעלת תוכנית פוליטית ברורה וחזון כיצד לשלב את האומה כולה במאמץ לשחרור לאומי.

הן הפתח והן החמאס שואבים את הלגיטימיות הפוליטית שלהם מפעולות ההתנגדות שלהם. כל תנועת רפורמה פלסטינית אמינה תהיה חייבת לגייס את האומה כולה (התקשורת, פעילים, והמגזר העסקי) במאמץ להתנגד להתפשטות האימתנית של התנחלויות, אם להזכיר רק אחת מהבעיות הרבות בפניהן ניצב העם הפלסטיני. תנועת הרפורמה, אם וכאשר תלבש צורה, תוכל להוביל את ההמונים להתנגד – שעל אחר שעל – לחפירת כבישים נוספים להתנחלויות ולבניית בתים נוספים על-ידי המתנחלים. אך תחילה חייבת תנועה כזו לנסח גישה מגובשת שתבחין בינה לבין הפתח והחמאס. עליה, למשל, לפנות יותר לציבור הישראלי, הערבי והבינלאומי.

תנועת הרפורמה צריכה לשלב בתכניתה אמצעים להגנה על השכבות המנוחשלות של האוכלוסיה הפלסטינית. ועליה להגדיר מחדש את המאבק כשאיפה לאומית (לא דתית) למדינה פלסטינית. רק כאשר תגיע תנועת הרפורמה לדרגת בשלות זו יוכלו בחירות לשמש במנוף לשינוי, וכאמצעי לליכוד האומה.

* הכותבת היא אשת אקדמיה מצרית המתגוררת ברמאללה ומלמדת באוניברסיטת ביר זית.
12
  • תשובות להודעה זו
     חברים נוספים מתנועת הסולידריות נעצרו ANTiADiJune 06, 2002 - 20:29
    nrothmanJune 06, 2002 - 23:03
    לליאת: התרגוםnrothmanJune 07, 2002 - 19:10
    yulieJune 07, 2002 - 19:59
    nrothmanJune 07, 2002 - 19:20
    ענה להודעה | חזרה לפורום | Forums Overview
    Forums Overview | היכנס | הירשם | אבדה הססמא? Cyphor (Release: 0.19, PHP 4.3.2)