לליאת - החזון הישראלי לרפורמות פלסטיניות, posted by nrothman, [128.135.231.23], June 05, 2002 - 17:06. Viewed 7 times.
מידע משתמשטקסט
nrothman
(116 posts total, last post: August 13, 2002 - 21:50)
[המקור בתחתית]

החזון הישראלי לרפורמות פלסטיניות
פורסם במקור: יום רביעי, 5 ביוני, 2002
http://palestinechronicle.com/article.php?story=20020605004150370
מאת: רמזי ברוד, עורך ראשי, פלסטיין כרוניקל

תמיד קל לגלות האם ה"רפורמות" הנוכחיות היו תגובה לדרישות הישראליות או הפלסטיניות

לא רבים יחלקו על הצורך ברפורמות בשורות הרשות הפלסיטינית. עם זאת, למרות הנימה החיובית של המונח "רפורמות," יש להיזהר מאוד בעיסוק במושג הרפורמות כעת, אחרת, מה שנועד לסייע לפלסטינים במאמציהם להשיג ריבונות ועצמאות, עלול להעצים את סבלם.

התעמולה הישראלית טוענת זה זמן רב מדי כי היא "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון." אלו המגינים על ישראל נסמכים לעתים קרובות על טיעון זה כדי לטפח תמיכה רחבה במטרותיהם בדמוקרטיות המערביות, בייחוד בארצות הברית.

אולם, הטענה לעיל מושמעת לעתים קרובות כשישראל בצרות, בין אם מדובר בהצדקה לטבח שביצעה נגד אזרחים חפים מפשע, או כדי להסיט את תשומת הלב מהפרותיה את החוק הבינלאומי, או אפילו כדי להפריך הצהרה מאת אינטלקטואלים פלסטיניים בטלוויזיה בדבר אי-החוקיות של הכיבוש הישראלי.

הטרגדיה, או טרגדיה אחת מני רבות, נעוצה בעובדה שממשלות רבות ברחבי העולם, ובראשן וושינגטון, מקבלות את התפיסה הישראלית. כך שבנקודה זו בזמן, אין כל דחיפות לחייב את ישראל לשים קץ להפרות החוק הבינלאומי שהיא מבצעת; אין כל דחיפות לחקור את מעשי הטבח הישראליים נגד אזרחים לא חמושים, ואף לא להפסיק את מעשי ההרג היומיומיים בגדה המערבית ובעזה; אין כל צורך מיידי לעצור את הטרור הישראלי המופגן מדי יום בכפרים, מחנות פליטים וערים ברחבי הגדה המערבית. מה שבאמת חשוב ודחוף הוא הצורך הפלסטיני ברפורמות ובדמוקרטיה בת-קיימא.

קשה להתעלם מהצביעות שבדרישה זו.

כיצד ייתכן שאדם כמו ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, אשר עינה את העם הפלסטיני במשך שנים כה רבות יהיה כה מוטרד בשאלת זכותם של קורבנותיו לבחור את נציגיהם לפרלמנט, למשל, או לרשויות המקומיות?

האם הגיוני לדון בצורך בדמוקרטיה בת קיימא וברפורמות בתוך הרשות הפלסטינית בעת שישראל היא הבורר העליון בכל היבט "שלטוני" שההנהגה הפלסטינית עדיין מחזיקה בו, אם בכלל?

ולבסוף, כיצד תוכל ישות פוליטית כלשהי בעולם להנות מהתנסות דמוקרטית אם עריה, ורבים מכפריה ועיירותיה, נתונים עדיין תחת מתקפות חוזרות ונשנות מצד כוח חיצוני, כאשר מעצרים המוניים, סגר ומצור הם מציאות יומיומית, כאשר רבים מאזרחיה ה"נעדרים" קבורים עדיין תחת הריסות בתיהם?

טועים הסבורים שה"רפורמות" האמורות קשורות באופן כלשהו לזכויות היסודיות של הפלסטינים, לזכותם לבחור בחופשיות את הנהגתם או לחיות בכבוד ובאושר לנצח נצחים.

יש לזכור שהקריאות ל"רפורמות" הושמעו מפיות אמריקאים וישראלים בה בעת, עוד קודם לכיבוש האחרון של הגדה המערבית. אולם, קריאות אלה התעצמו בעקבות המצור הישראלי על מטהו של המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, והדיכוי הכושל של ההתנגדות הפלסטינית בגדה המערבית.

מעניין להיזכר שקריאתם של הפלסטינים לרפורמות ימיה כימי הרשות הפלסטינית עצמה. רשות זאת נתפסה (עוד בשלבי הקמתה) כאגרוף ברזל שישמש את ישראל להכניע את ההתקוממות העממית של הפלסטינים בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

כמובן שתמיד קל לגלות האם ה"רפורמות" הנוכחיות היו תגובה לדרישות הישראליות או הפלסטיניות. אותם פלסטינים שדיברו על רפורמות במשך שנים הושתקו בדרכים שונות, חלקם נדחקו לשוליים וחלקם נעצרו. ואילו גירסתו של שרון לרפורמות הפכה לפתע לעניין "בינלאומי," שכן בכירים אמריקאים ואירופאיים מציפים כעת את המזרח התיכון, כדי לדון בנושא הרפורמות וללחוץ על ערפאת לפעול לפי חזון הרפורמות, חזון שבאורח פלא תואם במדויק את סדר היום של שרון.

ישראל, בתמיכה אמריקאית וגיבוי של האיחוד האירופי, שואפת לדפוס של רפורמות שייאחד את מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, לא כזה שיענה ביעילות רבה יותר על צרכי העם הפלסטיני, אלא כזה שיאפשר גמישות רבה יותר ויהיה נוח יותר לשליטה ככל שמדובר ב"ביטחון" ישראלי. ישנו גם הצורך לאתר "דם חדש," אנשים שישראל תומכת בהם וארצות הברית מאשרת אותם כתחליף לנטיות ה"מיליטנטיות" של כמה ממנהיגי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. העובדה שראש הסי אי איי, ג'ורג' טנט, הוצב באיזור נועדה בבירור למלא את חלקם של האמריקאים במזימה זו.

הפלסטינים, שנותרו להרהר בהפסדיהם ולספור את מתיהם כתוצאה מהתוקפנות הישראלית, אכן צריכים רפורמה בקרב הנהגתם. הם צריכים השתתפות פוליטית, הם צריכים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות שיאפשר דמוקרטיה אמיתית, לא מזוייפת. עם זאת, העובדה שמרבית מפלגות האופוזיציה סירבו להשתתף באפיזודה זו של רפורמות בתכתיב-ישראלי, משקפת את הבחנתן המדוייקת בין מה שהפלסטינים באמת זקוקים לו, לבין מה שהרשות הפלסטינית יכולה להציע.

הבה נערוך רפורמות, אבל אמיתיות, חפות מה"חזון" הישראלי, ותפקידו של הסי אי איי; רפורמות המבוססות על אחדות לאומית, לא אחדות של סיסמאות שטחיות, אלא אחדות שתאפשר לכל המפלגות הפלסטיניות להיות שותפות בממשלה המבוססת על ייצוג הוגן, שיוכתב על ידי הפלסטינים עצמם.

הבה נדרוש מתן דין וחשבון, אך לאלו שמעלו באחריותם כמנהיגי העם הפלסטיני, אלו שהפרו את רצון ההמונים וניהלו משא ומתן פרטי עם ישראל.

עצוב שארה"ב, אירופה, ואפילו ארצות ערב מעלימות עין ממעשי הטבח של ישראל, ובה בעת מוצאות לנכון לחנך את הפלסטינים בדבר הצורך ב"רפורמות" ובדמוקרטיה בת קיימא.

מאכזב מאוד שה"קהילה הבינלאומית" נכשלה לכפות על ממשלת ישראל חקירה בדבר מעשי הטבח של הצבא הישראלי בגדה המערבית, אולם שיגרה סוהרים לפקח על כליאת פעילים פלסטיניים ביריחו.

בושה שמצפון העולם מוצא לנכון לפקפק ביכולתם של הפלסטינים לשלוט בעצמם בשעה שאפילו חייל ישראלי אחד לא נחקר על שרצח ולו ילד פלסטיני אחד.


Israel’s Vision for Palestinian Reforms
Wednesday, June 05 2002
It is always easy to find out whether the current ‘reforms’ were a response to the Israeli demands or the Palestinian ones

By Ramzy Baroud, Editor-in-Chief

Not many would disagree over the need for reforms within the ranks of the Palestinian Authority (PA). However, despite the positive undertone of the term "reforms", one must be extremely cautious dealing with the concept of reforms in this particular time, otherwise, what is meant to aid the Palestinian people in their quest for sovereignty and independence, might intensify their misery.

Israeli propaganda has for too long advocated claim of being "the only democracy in the Middle East." Those who defend Israel often resort to the above declaration to generate popular support for their cause in Western democracies, especially the United States.

However, the above claim is often used when Israel is in trouble, whether to justify a massacre committed against innocent civilians, or to draw attention away from Israel’s defiance of international law, or to even rebut a statement made by Palestinian intellectuals on TV regarding the illegality of the Israeli occupation.

The tragedy, or one of many tragedies lies within the fact that many governments around the world, headed by Washington, agree with the Israeli perception. So at this point of time, there is no real urgency in compelling Israel to end its endless episode of violations of international law; there is no rush to investigate the Israeli massacres committed against unarmed civilians, nor to stop its daily killings in the West Bank and Gaza; there is no immediate need to halt the Israeli terrorism displayed everyday in numerous villages, refugee camps and towns across the West Bank. What really matters and urgently needed is the Palestinian need for reforms and a viable democracy.

One can hardly overlook the hypocrisy of this demand.

How could it be that a man such as the Israeli Prime Minister Ariel Sharon, who has tormented the Palestinian people for so many years be so concerned about the right of his victims to select their own representatives in the parliament for example, or the local municipalities?

Is it rational to discuss the need for a viable democracy and reforms within the PA at a time that Israel is the ultimate determiner of every aspect of "authority" that the Palestinian leadership still maintains, if it maintains any?

And finally, how could any political entity in the world enjoy a democratic experience if its major cities, and many of its villages and towns are still under repeated assault by an outside force, where mass arrests, closure, siege, are daily realties, where many of its ‘missing" citizens are still buried under the rubble of their homes?

He is sadly mistaken who thinks that the alleged ‘reforms’ are in any way related to the basic rights of the Palestinian people, nor their right to freely elect their own leadership or to live dignified and happily ever after.

One must remember that calls for ‘reforms’ were made jointly by American and Israeli lips at once, ever before the most recent occupation of the West Bank. However, these calls grew louder following the Israeli siege of Palestinian leader Yasser Arafat’s headquarters, and failed suppression of the Palestinian resistance in the West Bank.

It is rather interesting to recall that the Palestinians’ call for reforms is as old as the PA itself, an authority that was seen (even as it was being formed) as an iron fist, to be used by Israel to overpower the popular uprising of the Palestinian people of the late 80s and early 90s.

Of course it is always easy to find out whether the current ‘reforms’ were a response to the Israeli demands or the Palestinian ones. Those Palestinians who spoke of reforms for years were silenced in various ways, some marginalized and others arrested. Sharon’s version of reforms however has suddenly become an "international" concern, as top American and European officials are now flooding the Middle East, to deliberate the issue of reforms and pressure Arafat to abide by the vision of reforms, a vision that happened to coincide exactly with Sharon’s agenda.

Israel, backed by the US and followed by EU are seeking a pattern of reforms that unifies the PA’s security apparatus, not to respond more efficiently to the need of the Palestinian people, but to become more flexible and easier to control when the Israeli "security" is at stake. There is also the need to locate ‘new blood’, individuals that are endorsed by Israel and approved by the United States to replace the ‘militant’ tendencies of some leading members of the PA security apparatus. The fact that the CIA George Tenet was deployed to the region was evidently a completion of the American part of this scheme.

Palestinians, who are left contemplating their losses and counting their dead as a result of the Israeli aggression, do need reforms within their leadership. They need political participation, they need to be part of the decision making that would allow for a true, not falsified democracy. However, the fact that most of the opposition parties have refused to take part in the episode of the Israeli-dictated reforms, reflect their accurate differentiation between what the Palestinian people truly need, and what the PA has to offer.

Let there be reforms, but genuine reforms, pure from the Israeli ‘vision’, and the role of the CIA; reforms that are based on national unity, not unity of superficial slogans, but unity that would allow all Palestinian parties to take part in the government based on fair representation, dictated by the Palestinian people themselves.

And let there be accountability, but accountability to those who have failed in their responsibility as leaders of the Palestinian people, those who have defied the will of the masses and held their own private negotiations with Israel.

Its saddening that the US, Europe, and even Arab countries are overlooking the Israeli massacres, yet they find it most appropriate to educate Palestinians on the need for ‘reforms’ and viable democracy.

Its truly disappointing that the ‘international community’ failed to enforce an investigation of the Israeli army massacres in the West Bank on the Israel government, yet dispatched prison guards to monitor the imprisonment of Palestinian activists in Jericho.

It’s a shame that the world’s conscious finds it timely to question the Palestinian ability to govern themselves in a time that not one Israeli solider was questioned for his murder of even one Palestinian child.
27 26
  • תשובות להודעה זו
     לליאת - ישראל מונעת מפלסטינים את הזכות לחינוך nrothmanJune 05, 2002 - 03:24
    LiatJune 05, 2002 - 14:28
    nrothmanJune 05, 2002 - 15:52
    לליאת - החזון הישראלי לרפורמות פלסטיניותnrothmanJune 05, 2002 - 17:06
    LiatJune 05, 2002 - 20:34
     נטלי - דיווח LAW באשר לעצירים חולים LiatJune 06, 2002 - 02:40
    nrothmanJune 06, 2002 - 03:06
    ענה להודעה | חזרה לפורום | Forums Overview
    Forums Overview | היכנס | הירשם | אבדה הססמא? Cyphor (Release: 0.19, PHP 4.3.2)